אהבה ממבט שני

הן נישאו מתוך כוונה לבנות בית נאמן בישראל, חלמו, ניסו, התפללו – ולבסוף נפרדו. אף אחד לא האמין, ובטח לא הן, שימצאו עצמן שוב מתחת לחופה עם לא אחר מאשר… הגרוש. מה מוביל אותן לצעוד שוב – תרתי משמע – באותו השביל, ומי מבטיח שהפעם זה יהיה אחרת? שלוש נשים מספרות על הדרך מכאן לשם, ובחזרה. 

צ'אט GPT, האורקל של העידן המודרני, לא מצא נתונים סטטיסטיים לגבי זוגות שהתגרשו והתחתנו שוב, אבל המציאות מוכיחה לנו שגם מה שנראה לא הגיוני ואפילו בלתי אפשרי אכן קורה לפעמים. גירושים הם עניין מסובך, דרך חתחתים שאי אפשר לצאת ממנה בלי שריטה קלה, ובכל זאת ישנם זוגות שעוברים את התהליך, מתרגלים ואפילו נהנים מהחיים בנפרד, ובסוף מוצאים עצמם מתחת לחופה מביטים שוב זה בזו בעיניים מזוגגות מאהבה. איך זה קורה?  

תבל וייס, בת 31, מספרת על הקשר שהתחיל כשהייתה רק בת 15, הוביל לחתונה, לפרידה ובסופו של דבר לחיבור מחודש. "הכרתי את רון (שם בדוי, לבקשת בן הזוג העוסק בתפקיד ביטחוני) כשהתנדבתי בעמותת 'קו לחיים', אבל אז לא התחברתי אליו במיוחד. מאוחר יותר, בשירות הלאומי, התנדבתי במרכז שפירא והמשפחה שלו אימצה אותי. אחותו ואני הפכנו לחברות טובות, היא שאלה אותו מה הוא חושב עליי, הוא היה מעוניין ושלח לי הודעה. הייתי אז בת 18 והוא היה בן 20, בשירות סדיר. התכתבנו ובאחת השבתות, שהתארחתי אצל משפחתו, יצאנו לטייל. הוא שאל אותי, 'מה דעתך שנצא?'. אחרי שנה התחתנו". בני הזוג היו נשואים במשך עשר שנים והביאו לעולם שלושה ילדים.  

מתי הבנת שהנישואים שלכם הגיעו למבוי סתום? 

"זה לא היה פתאומי. הייתי מחוברת מאוד לסבתא שלי, וכשהיא נפטרה התאבלתי עליה ולראשונה בחיי התקשיתי לתפקד. רון, שהיה בצבא קבע ובקושי הגיע הביתה, נאלץ לקחת על עצמו את רוב האחריות על הילדים ועל הבית. אחרי כמה חודשים, כשחזרתי לעצמי, אמרתי לו שאני רוצה שהוא ייקח חלק גדול יותר במטלות הבית ושנהיה יותר חברים". התגובה של רון הפתיעה את תבל. "הוא אמר שהוא לא יכול כי 'הוא לא באמת הוא'". בדיעבד התברר שרון עזב את הדת לפני שנים ולא אמר לה דבר. "הוא שירת במילואים בתקופת צוק איתן וכשחזר הרגשתי שהוא קהה רגשית. רק אחרי הגירושים התברר שהוא סובל מפוסט טראומה". אחרי חודש שבמהלכו רון עזב את הבית ואז חזר וביקש לנסות שוב, הם פנו לטיפול זוגי. "בסופו של דבר הוא החליט שהוא צריך שקט וחופש, שאין לו כוח למסגרת ושהוא לא מוכן להמשיך לעבוד על הנישואים. באפריל 2024 התגרשנו". 

הפרידה הייתה הדדית? 

"זה היה הרצון שלו. אני, לעומת זאת, חששתי מאוד מההשפעה של הגירושים על הילדים, בעיקר מבחינה חברתית. פחדתי מהכותרת 'ילדים גרושים' ובמשך חצי שנה הסתרנו מהם את העובדה הוא לא גר בבית.  עמוק בפנים עדיין קיוויתי שהוא יחזור". 

איך הרגשת לאחר הפרידה? 

"הייתי שבורה. בלילות בכיתי, אבל הצלחתי לאסוף את עצמי יחסית מהר. הוא ממילא לא היה מעורב בחינוך הילדים כך שהמעבר לא היה דרסטי. אחרי הפרידה הוא לקח אותם פעם בשבוע ובפועל ראה אותם יותר מאשר לפני כן, וכשראיתי שהילדים בסדר – נרגעתי. בסוף, כשסיפרנו לילדים שאנחנו מתגרשים, גם אני כבר רציתי בזה".  

עדיין קיווית שתחזרו או שחשבת שזה סופי? 

"האמנתי שזה סופי ואמרתי לעצמי שמגיע לי משהו טוב, מישהו שיהיה לי למשענת ויעריך אותי באמת. היה בינינו נתק. כעסתי עליו, לא דיברתי איתו, אבל שמרתי על קשר עם המשפחה שלו ונסעתי אליהם עם הילדים לשבתות".  

חיפשת זוגיות חדשה?  

"לא חיפשתי, אבל כששאלו אם אני פנויה להצעות עניתי בחיוב. התחלתי לצאת עם גבר שהתקשורת איתו הייתה אינטנסיבית. עד אז חשבתי שאני רוצה קשר עם הרבה שיח ומעורבות של בן הזוג בחיים שלי, אבל דווקא בזוגיות החדשה גיליתי להפתעתי שאני זקוקה גם לחופש ולמרחב משלי. הזוגיות עם רון הייתה טובה, אבל הוא לא היה פנוי רגשית ואני שמתי את עצמי במקום האחרון. הוא והילדים תמיד היו בעדיפות לפניי. אחרי הפרידה למדתי כמה חשוב לי להרגיש מוערכת ונתתי לעצמי יותר מקום". 

רסיסי הלב 

באחד הימים, מספרת תבל, רון פגש במקרה את הגבר שיצאה איתו בכניסה לביתה. כמה ימים לאחר מכן הוא ביקש ממנה להיפגש. "הוא הגיע אליי הביתה, לבית שלנו שבו המשכתי לגור עם הילדים וביקש שאשתף אותו במה שעבר עליי מאז השבעה באוקטובר. הוא עצמו נלחם באותו יום, וסיפרתי לו שנאלצנו להתפנות מהבית ולעבור לגור אצל אחותי בשדרות. זו הייתה הפעם הראשונה שדיברנו מלב אל לב. שיתפתי אותו בשיר שליווה אותי בתקופת הגירושים – 'אליהו' של אביחי הולנדר. בכל פעם ששמעתי את המילים 'פגשתי אחרים אך רסיסי הלב שלי אצלו… וכנראה שלעולם כבר לא אמצא לי עוד אחד כמותו', הייתי נשברת. עוז לא הכיר את השיר, אבל הפתיע אותי וקנה לי שני כרטיסים להופעה של הולנדר. הלכתי עם חברה, הודיתי לו ומשם חזרנו להיות בקשר. היינו בטיפול זוגי קבוצתי שנקרא 'התקשרות' ומיועד לזוגות מעורבים, ושם קיבלנו כלים לתקשורת טובה יותר. הולנדר אפילו הגיע אלינו הביתה, ובאותו יום החלטנו להתחתן שוב. התגרשנו באוגוסט 2021, וחזרנו זה לזו ביוני 2025 – שלוש שנים אחר כך". 

היו לך היו חששות או פחדים לפני שחזרתם? 

"היו המון חששות והאמת היא שעדיין יש. היה לי קשה לתת אמון מחדש ואני עדיין בתהליך של בנייה. לא פשוט לבנות מחדש על הריסות ישנות". 

במה שונה כיום הזוגיות שלכם? 

"היום אנחנו מדברים על הכול, התקשורת בינינו טובה הרבה יותר מכפי שהייתה. גם אני השתניתי – אני מעריכה את עצמי, עומדת על מה שחשוב לי וכבר לא זקוקה לחיזוקים חיצוניים כדי להרגיש מוערכת. רון הכיר במצבו כמתמודד עם פוסט טראומה והוא מטופל, הזוגיות חשובה לו, היא כבר לא חד־צדדית והוא רוצה להיות שותף בגידול הילדים. אני יותר פתוחה מכפי שהייתי, מקבלת את העובדה שהוא לא דתי ואני דתייה. הבית דתי וזה בסדר. אחרי כל מה שעברנו אנחנו מעריכים יותר את הזוגיות ואת המשפחה ואני מרגישה שהוא היה צריך לצאת כדי לחזור. הזוגיות עכשיו הרבה יותר טובה".   

איך הסביבה הגיבה? המשפחה, הילדים? 

"כשהודענו להם שאנחנו חוזרים הבת הגדולה התרגשה מאוד. הבן האמצעי שאל בפשטות 'אז למה בעצם התגרשתם?'. הבן הקטן חווה סוג של חרדת נטישה והיה צריך לוודא שוב ושוב שאבא באמת חוזר הביתה. המשפחה של עוז שמחה מאוד. אצלי, לעומת זאת, המשפחה חששה – בעיקר כי אני הייתי הצד שנפגע. בסופו של דבר, כשראו שמדובר בתהליך אמיתי, עמוק ובשל, גם הם שמחו". 

בני הזוג וייס התחתנו בחווה כשלצידם ילדיהם, המשפחה המצומצמת וכמה חברים טובים. רגע לפני שבירת הכוס הבת הגדולה פרצה בבכי. 

מה הרגשת כשעמדתם מתחת לחופה בפעם השנייה? 

"הרגשתי שהקב"ה אוסף אותי. אחרי הגירושים התלבטתי אם להסיר את כיסוי הראש, ובסוף החלטתי להשאיר אותו. הרגשתי שהוא מחבר אותי לקרקע, מחזיק אותי יציבה גם כשהכול סביבי משתנה. ידעתי שהקב"ה מזווג זיווגים וכשיגיע הזמן, הגבר הבא פשוט ידפוק בדלת, וכך באמת היה".  

מה היית רוצה לומר לזוגות שנמצאים במשבר? 

"לא כל זוגיות שמתפרקת יכולה לקום מחדש. אם שני הצדדים רוצים בזה, צריך לשים את האגו ואת הכבוד בצד ולעשות מאמץ אמיתי. זה שהתחתנו שוב לא אומר שהעבודה על הזוגיות נגמרה. היא נמשכת כל החיים".  

הכתבה המלאה עם סיפוריהן המרתקים של נשים נוספות בגיליון חשון תשפ"ו, 348