ראשונה בתור(ה)

בדיוק לפני שנה, בכתבת השער של מגזין זה, העלו הרבניות חמוטל שובל ושירה מרילי=מירוויס תהיה: מדוע במוסדות ציבוריים כמו בתי חולים, מוסדות אקדמיים וכן הלאה- שבהם אין מניעה הלכתית שלצד תפקיד הרב תכהן רבנית – לא קיים תקן כזה? הרי בסופו של דבר, מסיבות שונות ומגוונות, מדובר בפונקציה מתבקשת.
תהיות מהסוג הזה צצות לא מעט בשנים האחרונות ובאוניברסיטת בר אילן החליטו להרים את הכפפה, להיות הנחשונים שיצעדו לפני המחנה, וכבר לפני כמה חודשים הכריזו שבשנת הלימודים האקדמית הבאה תכהן לצד הרב שלמה שפר, רב הקמפוס, מקבילה נשית: הרבנית דבורה עברון. האם מדובר ברבנית קמפוס? ובכן, לתפקיד הנשי החדש נבחר השם: "קול תורני פמיניסטי בקמפוס". מסתבר שראשי האוניברסיטה לא ממהרים לטפס על בריקדות, והאמת היא שבמציאות הפוליטית העצבנית של מדינת ישראל זה אפילו די מובן. וכך, בין ההכרזה הדרמטית על התפקיד החדש לבין ביצועו בפועל, לקראת חג השבועות אני נפגשת עם הרבנית דבורה עברון.
לפני הכל, בגלל הגדרת התפקיד המעורפלת, אני מבקשת לברר איתה את מהות התפקיד. "זה לא 'רבנית בקמפוס' ולא 'מנהיגה רוחנית'", מסבירה הרבנית עברון. "הגדרת התפקיד הזאת מבטאת את רצון ראשי הקמפוס ופורום ההנהלה של האוניברסיטה להביא לקמפוס קול נוסף של מנהיגות נשית תורנית, שתהיה כתובת עבור סטודנטים, סטודנטיות ואנשי ונשות סגל. הרצון של הנהלת האוניברסיטה היה לשקף בתוך האוניברסיטה – בכנסים, באירועים, בתאי סטודנטים, בפורומים של הסגל – את תהליכי יצירת המנהיגות הנשית התורנית שמתרחשים מחוץ לקמפוס ולהוביל בתחום הזה".

הפניה לתפקיד החדש הגיעה מצד האוניברסיטה ביוזמת הרקטורית היוצאת, פרופ' מרים פאוסט, שפנתה לעברון וביקשה שתשקול את העניין. "בלשכת רב הקמפוס עושים עבודה נהדרת, אבל באופן טבעי עדיין חסר הגוון של מנהיגות נשית תורנית. בר אילן רואה את עצמה כמקום שתמיד קידם נשים בכל קשת התפקידים, בוודאי באקדמיה. ההחלטה הזאת היא אמירה מאוד משמעותית, חברתית ותורנית". לאחר שהביעה את הסכמתה ופורום הנהלת האוניברסיטה בנה יחד איתה את חזון התפקיד ואת משמעותו המעשית בהווי הקמפוס, נשלח לסטודנטים מכתב שבו דווח על התפקיד החדש. "קיבלתי פניות וברכות מיד אחרי שהמכתב יצא. באופן מעניין שתי הפניות הראשונות היו של גברים".

"קודם ישנם תחומי אחריות שונים. הרב שנמצא בתפקיד הרבה מאוד שנים הוא הפוסק של הקמפוס, שותף בהרבה מאוד פורומים, מעביר שיעורים ועוד. התפקיד שלי הוא לא בלשכת הרב, אלא במקביל אליה. נקודת המבט השונה שלנו מרחיבה את הגישה לקהל נוסף בקמפוס. השונות אינה בהכרח מעצם היותי אישה, אלא בגלל התחומים שעסקתי בהם לאורך השנים: יהדות, פמיניזם, שטח, מחקר, לימוד וכל החיבורים ביניהם".

"מאוד התרגשתי. עם דמעות בעיניים עניתי בחיוב. אני לא הרבנית של הקהילה, אני חברת קהילה. אמנם לא אנונימית ואנשים בקהילה יודעים מה אני עושה, אבל בכניסה שלי לתוך עולם ההלכה והרבנות לא היתה לי כוונה להכתיב סדר יום לקהילה והפידבק הזה של הועדה הוא מרגש. אני חושבת שזה הד מאוד חיובי להלך הרוח ביישוב".
את התואר השני שלה עשתה במגדר ואומנויות בשלוחה של לסלי קולג' ולתכני הלימוד היתה השפעה על תפיסת עולמה. "הלכתי למגדר ואומנויות כי חשבתי שבתוך הפסיכודרמה, אומנויות זה חלק מהסיפור ומגדר מאוד עניין אותי ברמה האישית".