ראשונה בתור(ה)

כתבה מתוך מגזין מספר 293
כבר שנים נשאלת השאלה מדוע במוסדות ציבוריים אין מקבילה נשית לתפקיד הרב, כשעולם התורה התברך בנשים למדניות בעלות עומק וראיה הלכתית רחבה. באוניברסיטת בר אילן הקשיבו לקולות העולים מהשטח ובחרו ברבנית דבורה עברון לכהן לצדו של רב הקמפוס

בדיוק לפני שנה, בכתבת השער של מגזין זה, העלו הרבניות חמוטל שובל ושירה מרילי=מירוויס תהיה: מדוע במוסדות ציבוריים כמו בתי חולים, מוסדות אקדמיים וכן הלאה- שבהם אין מניעה הלכתית שלצד תפקיד הרב תכהן רבנית – לא קיים תקן כזה? הרי בסופו של דבר, מסיבות שונות ומגוונות, מדובר בפונקציה מתבקשת.
תהיות מהסוג הזה צצות לא מעט בשנים האחרונות ובאוניברסיטת בר אילן החליטו להרים את הכפפה, להיות הנחשונים שיצעדו לפני המחנה, וכבר לפני כמה חודשים הכריזו שבשנת הלימודים האקדמית הבאה תכהן לצד הרב שלמה שפר, רב הקמפוס, מקבילה נשית: הרבנית דבורה עברון. האם מדובר ברבנית קמפוס? ובכן, לתפקיד הנשי החדש נבחר השם: "קול תורני פמיניסטי בקמפוס". מסתבר שראשי האוניברסיטה לא ממהרים לטפס על בריקדות, והאמת היא שבמציאות הפוליטית העצבנית של מדינת ישראל זה אפילו די מובן. וכך, בין ההכרזה הדרמטית על התפקיד החדש לבין ביצועו בפועל, לקראת חג השבועות אני נפגשת עם הרבנית דבורה עברון.
לפני הכל, בגלל הגדרת התפקיד המעורפלת, אני מבקשת לברר איתה את מהות התפקיד. "זה לא 'רבנית בקמפוס' ולא 'מנהיגה רוחנית'", מסבירה הרבנית עברון. "הגדרת התפקיד הזאת מבטאת את רצון ראשי הקמפוס ופורום ההנהלה של האוניברסיטה להביא לקמפוס קול נוסף של מנהיגות נשית תורנית, שתהיה כתובת עבור סטודנטים, סטודנטיות ואנשי ונשות סגל. הרצון של הנהלת האוניברסיטה היה לשקף בתוך האוניברסיטה – בכנסים, באירועים, בתאי סטודנטים, בפורומים של הסגל – את תהליכי יצירת המנהיגות הנשית התורנית שמתרחשים מחוץ לקמפוס ולהוביל בתחום הזה".

הפניה לתפקיד החדש הגיעה מצד האוניברסיטה ביוזמת הרקטורית היוצאת, פרופ' מרים פאוסט, שפנתה לעברון וביקשה שתשקול את העניין. "בלשכת רב הקמפוס עושים עבודה נהדרת, אבל באופן טבעי עדיין חסר הגוון של מנהיגות נשית תורנית. בר אילן רואה את עצמה כמקום שתמיד קידם נשים בכל קשת התפקידים, בוודאי באקדמיה. ההחלטה הזאת היא אמירה מאוד משמעותית, חברתית ותורנית". לאחר שהביעה את הסכמתה ופורום הנהלת האוניברסיטה בנה יחד איתה את חזון התפקיד ואת משמעותו המעשית בהווי הקמפוס, נשלח לסטודנטים מכתב שבו דווח על התפקיד החדש. "קיבלתי פניות וברכות מיד אחרי שהמכתב יצא. באופן מעניין שתי הפניות הראשונות היו של גברים".

במה שונה התפקיד שלך מתפקידו של רב הקמפוס?

"קודם ישנם תחומי אחריות שונים. הרב שנמצא בתפקיד הרבה מאוד שנים הוא הפוסק של הקמפוס, שותף בהרבה מאוד פורומים, מעביר שיעורים ועוד. התפקיד שלי הוא לא בלשכת הרב, אלא במקביל אליה. נקודת המבט השונה שלנו מרחיבה את הגישה לקהל נוסף בקמפוס. השונות אינה בהכרח מעצם היותי אישה, אלא בגלל התחומים שעסקתי בהם לאורך השנים: יהדות, פמיניזם, שטח, מחקר, לימוד וכל החיבורים ביניהם".

עובדות על שינוי

אז כן, כבר שנים שעברון עוסקת בחיבור בין יהדות, פמיניזם, מחקר, לימוד עבודה עם השטח וכל מה שביניהם. היא חברת הארגון "קולך" כמעט מאז הקמתו, חברה בארגון הרבניות והרבנים "בית הלל", ומשמשת מזה ארבע שנים כראש המכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום (המקבילה הנשית ללימודי רבנות), כך שתחומי הרבנות וההנהגה התורנית אינם זרים לה.

היום שלה מתחיל בתפילה ולימוד דף יומי והלו"ז שלה עמוס בהכנת והעברת שיעורים, פגישות עם עמיתות, מתן מענה בסוגיות הלכתיות ועוד. "חלק גדול מהעשייה הוא עם נשים שרוצות לקדם נושאים בקהילה שלהן. אני גם מלווה לא מעט אנשים סביב דיני אבלות, שבעה והחיים שאחריהם, אבל אין ספק שגולת הכותרת של העשייה היא קידום לימוד הלכתי לנשים".

את וודאי נתקלת לא מעט בשאלה: למה חשובה מנהיגות נשית תורנית?

"ברור. ואני עונה שבמאה השנים האחרונות נשים נכנסו ופעלו במרחבים רבים והעולם הרוויח בזכות זה את מגוון הדעות והגישות שמאפיינות את הפרספקטיבה הנשית. היום אנחנו כבר יודעים שכדי שתהיה הנהגה בעלת ראיה רחבה אנחנו נדרשים שיהיו בה גם גברים וגם נשים. זה נכון בעמדות ניהול, בעשייה בשטח, במחקר וזה נכון גם בתוך עולם התורה. בחמישים השנים האחרונות קורה תהליך דו צדדי: לימוד התורה הנשי הנגיש את עולם התורה לנשים ומהצד השני הוא גם הנגיש את הנשים לעולם התורה, והקול שנשים מביאות – גם אם הן לומדות את אותם תחומים שלומדים גברים- הוא שונה. נשים, כמו גם גברים, באות ללימוד עם הביוגרפיה שלהן ויוצרות פרספקטיבה חדשה שמעשירה מאוד את עולם התורה ואת עולם המעשה".
עברון היתה רוצה לראות הנהגה נשית תורנית, לצד הרב, במוסדות ממלכתיים. "אין לי ספק שלצד הרב – ולא במקומו – יש המון מקום לרבנית, ויש אוכלוסייה שתרצה בכך. אין סיבה הלכתית שנשים לא יכהנו בתפקידי רבנות במוסדות כמו בתי חולים", אומרת עברון. "יתרה מכך, מבחינה הלכתית יש סיבות רבות שמצדיקות מינוי של אישה לתפקיד מקביל לרב, למשל בגלל דיני ייחוד. עדיין יש מחסומים פוליטיים שמעקבים זאת, אבל אנחנו עובדות על השינוי ובעזרת ה' הוא יקרה".

לא קל לבחור בדרך שבחרת, במיוחד כשאפילו במגזר שבתוכו את מנהלת את חייך יש לפמיניזם ההלכתי מתנגדים רבים

"זה נכון. היו רגעים לא נעימים שבהם זרקו לעברי ביטויים מזלזלים, או אפילו עניינית התנגדו לעמדות ולדעות שלי. אבל לא היה רגע שבו אמרתי לעצמי: 'טוב אז אולי לא'. אני חושבת שנשים אחרות שילמו מחירים יותר רציניים ממני. היו כאלה בתוך המשפחה המורחבת שלא התלהבו בלשון המעטה ממה שאני עושה. אבל לא איבדתי מקום עבודה אף פעם ואני לא חושבת שיש מישהו שלא מדבר איתי בגלל עמדותיי. סביב הכניסה לתפקיד בבר אילן היו המון טוקבקים ברשת ורובם היו טובים. היו גם כאלו שלא, אבל נורא בלט שגם בתקשורת המגזרית הדיווח על המינוי היה ברוח חיובית וגם שמרבית הטוקבקים היו חיוביים".

ניגון המושך את הלב

אחד הנושאים הבוערים שהיא עוסקת בהם, שגם מצליח לעורר ויכוחים נוקבים בזירה הפנים=מגזרית, הוא סוגיית הלהט"בים הדתיים. "אני מכירה גאים וגאות דתיים שהם יראי שמיים ושומרי שבת ולא אעלה על הדעת שאין להם מקום בחברה", היא קובעת נחרצות. "מדובר באנשים שחיים בעולם של אמונה למרות כל הקשיים. התפקיד והאחריות של אנשי הרוח בעניין הזה הוא לא להעמיס עליהם קושי נוסף. גם כך מדובר במציאות מורכבת ולכן עלינו להיות שם עבורם בתוך השאלות, בתוך הדילמות ובכל נושא שהם רוצים לדבר עליו, לסייע להם בהתמודדויות החברתיות ולעמוד לימינם. סוגיית הלהט"בים הדתיים היא דוגמא בעיניי ל'תלמוד המביא לידי מעשה'".

למה הכוונה?

"ב'תלמוד המביא לידי מעשה' – ה'מעשה' הוא התמודדות עם אתגרי ימינו. לימוד התורה שלנו אמנם מתבסס על תלמוד התורה לאורך הדורות, אבל עלינו להוסיף לו את תגרי התקופה. אני חושבת שיש לנו לא רק רשות ללמוד כך תורה, אלא גם חובה דתית לעשות זאת".

מאיפה באה ההתעניינות והאהבה שלך ללימוד התורה?

"בבית שגדלתי בו וגם במשפחה המורחבת הלימוד היה חלק אינטגרלי מהחיים. היה בבית שיח של תורה והלכה ומגיל מאוד צעיר זאת הלוגיקה ששמעתי". במשפחתה המורחבת רבנים אורתודוכסים ידועים רבים ומאז ילדותה התורה שבעל פה, הניגון של הלימוד ודברי התורה תמיד משכו את ליבה, אפילו יותר מהשיח הנשי שבאותה תקופה קצת פחות דיבר אליה. "במשפחה המורחבת כשהיינו נפגשים עם הסבים והדודים למפגשים משפחתיים החלוקה היתה ברורה: הבנים לומדים תורה והבנות לא. השיחות של הגברים נורא עניינו אותי. הייתי יושבת באזור של הנשים ומאזינה מאחור. היה ברור שהם מתדיינים על הלימוד וממש משך את לבי הניגון של ה'שקלא וטריא' שלהם".

הרבנית דבורה עברון (58) נולדה בניו ג'רזי בארה"ב למשפחת לנדאו. אביה למד בצעירותו ב'ישיבה יוניברסיטי' ואמה ב'סטרן קולג". כשנישאו, היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שיעלו לארץ. "אני הבת הבכורה מתוך ארבעה", היא מספרת. "שלושה נולדנו שם ואחותי הצעירה נולדה כאן". משפחתה עלתה לארץ לאחר מלחמת ששת הימים כאשר היתה בת 7. גרו שנה בבאר שבע ומשם המשיכו לפתח תקווה, שם גדלה והתחנכה. אביה ד"ר לכימיה, איש אבטחת איכות ואמה עבדה בתנועת האישה הדתית הלאומית, מורה לגיור ועסקה בנושא של גיוס משאבים ואדמיניסטרציה.
היא למדה בממ"ד "נצח ישראל" ובתיכון למדה ב"ישורון". כשהיתה בכיתה י"א והחליטה שהיא מתגייסת לצבא (לנח"ל) חשבה שעליה לקבל היתר הלכתי. "הלכתי לסבא שלי שהיה הפוסק שלנו ודיברתי איתו. הסברתי לו שחשוב לי להתגייס בעיקר כי החוק מחייב להתגייס ואני מאמינה שעלינו להיות מעורבים בכלל ישראל. סבא שלי נתן לי היתר ולמרות שבבית הספר ניסו לכוון את כולנו לשירות לאומי, איכשהו שמרתי על חשיבה עצמאית. זה לא שהייתי אוונגרדית, לא בעטתי", היא מדגישה. "תמיד נשארתי בפנים". לפני הגיוס, היא חיפשה יחד עם קבוצת חברות מקום ללמוד בו תורה. המדרשה היחידה לבנות שהייתה קיימת באותה תקופה היתה "מכון אורה" ולשם הלכה. "את התקופה הזאת אני זוכרת במתיקות אין קץ. מאז וכמעט לאורך כל השנים קבעתי חברותות ללימוד. מעטים הזמנים שאני זוכרת שלא היתה לי חברותא".
אחרי השחרור היתה קומונרית בבית ים ומשם המשיכה ללימודי תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וחינוך לא פורמלי באוניברסיטת בר אילן, בנוסף לכך למדה תיאטרון ובמדרשה בבר אילן. בשנה השלישית לתואר פגשה את יובל עברון, מהנדס כימיה בן קיבוץ סעד ובסוף השנה השלישית של הלימודים הם התחתנו. תשע שנים לאחר מכן הם עברו ליישוב הקהילתי מצפה נטופה, שם הם גרים עד היום. בימים נטולי קורונה, היא שוכרת דירה בירושלים וישנה בה מספר לילות בשבוע כדי להיות ליד המדרשה. לזוג יש ארבעה ילדים (נתן – 33, רוני- 29, שירה -28 ובניה – 19) וששה נכדים.

רגל בתורה ורגל בטיפול

בשנותיה הראשונות בצפון העבירה חוגי דרמה, ביימה הצגות שונות ובמקביל למדה פסיכודרמה ולאחר הלימודים עבדה כפסיכודרמטיסטית. "התחלתי עבודה מעשית בבית החולים בצפת וכשסיימתי התקבלתי לעבודה ביחידה הפסיכיאטרית לילד ונוער והייתי שם בערך עשר שנים. עיקר העבודה היתה עם נערות שמתמודדות עם הפרעת אישיות והפרעות אכילה". במקביל היא לימדה והעבירה שיעורים בנושאים רבים: תנ"ך, רמב"ם, מסילת ישרים ועוד. "הייתי הרבה זמן עם רגל אחת בעולם התורה ורגל אחת בעולם הטיפול ובכל פעם עמדתי יותר על אחת מהן. יש לי שתי אהבות גדולות והן הבריות והתורה. הזכות לעבוד עם אנשים ממלאת אותי כמו הזכות ללמוד ולעבוד במרחבי התורה". ביישוב שבו היא גרה ייסדה שיעור נשים ומדי פעם יש גם תפילת נשים וקריאת נשים.

איך התייחסו בישוב שלך להלך הרוח שהבאת איתך?

"זה מתחלק לשניים: כל מה שקשור ללימוד תורה תמיד התקבל בצורה חיובית. המחלוקות מתקיימות סביב שינוי מציאות, למשל כשנשים רוצות לעשות קריאה בתורה ותפילת נשים. כיום קריאת נשים של מגילת אסתר היא המובן מאליו, אבל בכל כך הרבה קהילות זה לא היה ככה לפני 10 שנים, והיתה התנגדות. נשים כמורות הלכה או כרבניות גם זה עניין שהוא חלק מהמציאות המשתנה ושינוי לוקח זמן. הדברים הפרקטים משני מציאות הם אלו שכלפיהם מתעורר חשד. אבל עם הזמן, כשרואים את הרצינות של הנשים שפונות לעולם ההלכה, את הלימוד, ההעמקה וההשקעה לילות כימים, את העובדה שהנשים נשארות מחויבות להלכה ולמרחב ההלכתי, יש הבנה שמטרתן היא לקדם ולהתקדם בעבודת ה'".

וכך זה התקבל ביישוב?

"כן. ראו שלא באנו לפרק אלא באנו להוסיף. בנוסף, היישוב הלך וגדל, כך שיש יותר אוכלוסייה שמעוניינת בפעילות נשית תורנית. היום זה הכל בתיאום, אבל בהחלט עברנו תהליך שלא קרה בין לילה. אני גם יודעת שיש אנשים שלא מרוצים מהפעילות, אבל ברוך ה' השוני לא פירק את היישוב או את החברה. במקביל היו שנים שלימדתי שיעורי גמרא לנשים והגיעו נשים שהן לא בהכרח מזדהות ספציפית עם הדרך וזה משמח אותי מאוד. במהלך השנים הפכתי ל'כתובת' להרבה 'תפילות נשים' מכל הארץ, גם לקראת שמחת תורה וגם בפורים. הפניות אינן רק בשאלות הלכתיות אלא גם בפרקטיקה: מה לעשות? למה צריך לשים לב במהלך התפילה? ועוד".
לקראת יום העצמאות השנה פנו אליה בבקשה שתשיא משואה בטקס יום העצמאות היישובי. "התקשרה אלי נציגת ועדת תרבות וביקשה ממני להשיא משואה, בטקס שעמד בסימן החדשנות".

איך הרגשת?

"מאוד התרגשתי. עם דמעות בעיניים עניתי בחיוב. אני לא הרבנית של הקהילה, אני חברת קהילה. אמנם לא אנונימית ואנשים בקהילה יודעים מה אני עושה, אבל בכניסה שלי לתוך עולם ההלכה והרבנות לא היתה לי כוונה להכתיב סדר יום לקהילה והפידבק הזה של הועדה הוא מרגש. אני חושבת שזה הד מאוד חיובי להלך הרוח ביישוב".
את התואר השני שלה עשתה במגדר ואומנויות בשלוחה של לסלי קולג' ולתכני הלימוד היתה השפעה על תפיסת עולמה. "הלכתי למגדר ואומנויות כי חשבתי שבתוך הפסיכודרמה, אומנויות זה חלק מהסיפור ומגדר מאוד עניין אותי ברמה האישית".

מסע ללימוד ההלכה

כשהסופרת והעורכת ד"ר ענת ישראלי הציעה לה להיות שותפה בצוות ההיגוי של "ניגון נשים" – בית מדרש לנשים דתיות וחילוניות, היא נענתה לקריאה. "לאחר רצח רבין, כאשר האווירה החברתית היתה מאוד מתוחה וקשה, המדרשה באורנים פתחה קבוצת לימוד מעורבת: דתיים וחילונים, גברים ונשים. אחרי זמן מה שמנו לב שהקבוצה מתחלקת לגברים דתיים וגברים חילונים בנפרד, ואילו אצל הנשים היה חיבור בין כל הזרמים. הנשים הרגישו שיש להן המון משותף והשפה שלהן שונה מהחלוקה הדיכוטומית לחילוניים ודתיים. כך נפתח 'ניגון נשים'- בית מדרש לנשים מכל הזרמים ללימוד משותף, שנוצרה בו פרשנות פמיניסטית לתכנים שנלמדו. מבית המדרש הזה צמחו כמה בתי מדרש ברחבי הארץ".
זמן לא רב לאחר מכן החלה להנחות את בית המדרש ובהמשך אף לנהל אותו. "עברתי מהעבודה בטיפול, למרחב של היהדות הפלורליסטית בישראל. זה היה מדהים. עשינו שבת לנשמה לנשים מכל הזרמים, הוצאנו הגדה לנשים ופעילויות נוספות. עבדתי שם עשר שנים ותוך כדי הפעילות שלי שם הבנתי שאני נחשפת ללימוד הלכה. הבנתי ושכדי להיות חלק מהשיח היהודי בכלל, והתורני בפרט בישראל, אנחנו חייבות לדעת הלכה. וכך החלטתי שאני עושה את המסע ללימוד הלכה".

בוודאי נחשפת לטענה שנשים לומדות גמרא והלכה רק ממקום לעומתי. מה התשובה שלך לכך?

"אי אפשר לצלוח את כל ים לימוד הגמרא, אם לא אוהבים את אופן הלימוד", עונה עברון. "אי אפשר להגיד שאני לומדת כל כך הרבה רק כדי להוכיח משהו למישהו. למדתי שש שנים בבית מורשה בירושלים אצל הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב בני לאו, הרב יהודה ברנדס, למדתי ונבחנתי בכתב ובעל פה. למדתי למעשה את כל החומר בהלכה שלומדים כדי להיות מורה או מורת הלכה. הלימודים היו יום בשבוע אבל בבית היו המון שיעורי בית. כשלמדתי זה אומר שהשולחן שלנו בבית היה עם ערמות של גמרות וכל רגע פנוי הייתי ניגשת ולומדת. ביום שישי הייתי מפנה את השולחן כדי לערוך ובשבת אחר הצהריים כל הגמרות היו חוזרות לשולחן".

מי אומר אצלכם דבר תורה בשולחן שבת, את או יובל?

"יובל הוא איש תורה בפני עצמו. הוא מלמד בימים אלו את הסבב השלישי של הדף היומי. הוא בעל תפילה ובעל קריאה ובשבת את דבר התורה אומר מי שיש לו או לה מה לומר. הורים וילדים כאחד".
בשנת 2014 היא סיימה את הלימודים ולאחר סיום שש שנות הלימוד בשילוב הרבה מבחנים התקיים טקס הענקת תעודות.

איך זה הרגיש לקבל את התעודה אחרי שש שנות לימוד הלכה?

"התרגשתי מאוד. היה לנו טקס קטן יחסית אבל מאוד מרגש. אני זוכרת שעוד הרבה לפני קבלת התעודה, כשיצאתי מהבחינה האחרונה, בירכתי שהחיינו ופרצתי בבכי, זה מאוד ריגש אותי. במהלך השנים שלמדתי קרו שינויים דרמטיים ביותר: קמו הרבה מוסדות לימוד תורה והרשתות החברתיות הזיזו הרבה דברים קדימה". יחד איתה התרגשו גם המשפחה. "במשפחה הגרעינית הלמידה התקבלה בתמיכה ובשמחה גדולה ולא הייתי יכולה לעשות שום דבר בלי יובל. ממש. הוא בן הזוג האולטימטיבי".

נשים שצוללות לעולם הלימוד מספרות פעמים שהרגישו את הפערים, את הלימוד שנמנע מהן בגלל היותן נשים. גם את חשת כך?

"זה קרה לי שהתחלתי ללמוד הלכה וראיתי איזה ים יש וידעתי שאם הייתי מתחילה ללמוד גמרא והלכה בגיל צעיר הייתי יודעת הרבה יותר. הרגשתי שהים הזה נלקח ממני, לא ניתן לי או נמנע ממני. בהתחלה כעסתי ואז התאבלתי ואז אמרתי: אוקיי אני פה זאת הנקודה שבה אני נמצאת ואנחנו מפה נעשה את המקסימום. ובאמת ברוך ה' קרו דברים מדהימים".

מה ההבדלים בין נשות הדור שלך לבנות הדור הצעיר בכל הנוגע ללימוד הלכה?

"ברוך ה' בנות מתחילות לרכוש ידע ויכולת בגמרא בגיל יותר צעיר, בחטיבת הביניים, בתיכון, ובמדרשות. יש כיום מסגרות לנשים שרוצות ללמוד הלכה, לרכוש מיומנויות וידע ולהיות רבניות בישראל. ניתן לראות את השינוי בהתהוותו. את יכולה להיכנס למדרשה לראות שלבנות טבעי לגמרי שראש בית המדרש היא אישה. יש להן דמויות להזדהות".

עדיין לא מנויה לנשים? כל הכתבות הכי מרתקות ומעניינות לנשים כמוך מחכות לך בגיליון

אהבת את הכתבה? סמני לנו!

כבר שיתפת את הכתבה עם החברות?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך >

ללכת על כל החופה

כשהגר משה נרשמה ל"חתונה ממבט ראשון" היא לא האמינה שיש סיכוי שתמצא בה בבן זוג לחיים, אבל הבינה שעליה לצאת מאזור הנוחות ולקבל ליווי מקצועי. אלא שאז היא מצאה את עצמה מתחת לחופה עם ניר, ולמרות המהמורות שעברו בדרך הם מצליחים כבר למעלה משנה לתחזק זוגיות יפה, אוהבת ומרגשת

לכתבה המלאה »

עדיין לא יצא לך להכיר אותנו?
השאירי פרטים ותקבלי מאיתנו גיליון דיגיטלי במתנה!