לונדון כן מחכה לו

כתבה מתוך מגזין מספר 296
שיחת טלפון מפתיעה מראש הממשלה לשעבר הובילה את אור אלון וציפי חוטובלי לקבל את ההצעה לעבור ללונדון. היא בתור שגרירת ישראל והוא בתפקיד בן זוגה של השגרירה. אחרי תקופת הסתגלות לא קצרה, אור אלון מספר על התפקיד הלא רשמי שלו, על האפשרות להוסיף לעבוד מרחוק בזכות הקורונה, וכמובן על מזג האוויר האנגלי ועל הפגישה עם המלכה. שיחה פתוחה, משעשעת, מרגשת וממש לא בריטית

עדיין לא מנויה לנשים? הצטרפי עכשיו בהטבה

את ראש השנה בשנה שעברה, אור אלון (39), אשתו ושלוש בנותיהם חגגו אצל ההורים שלה. חוזה השכירות בדירתם השכורה הסתיים חודשיים קודם לכן, דירתם החדשה עוד לא היתה מוכנה והם נדדו עם מזוודות מדירת AIRBNB אחת לאחרת, עם אתנחתות ארוכות אצל ההורים.
לדירה החדשה כבר הבינו שלא ייכנסו בשנים הקרובות, שכן אשתו, הח"כ והשרה לשעבר ציפי חוטובלי, קיבלה מינוי מטעם ממשלת ישראל לכהן כשגרירת המדינה בבריטניה, ובמשך שבועות מורטי עצבים הם המתינו לאישורם של הבריטים למינוי.
"נראה לי שחצי מהתפילות שלי בראש השנה היו שנקבל כבר תאריך לטיסה כי החיים על מזוודות כבר ממש נמאסו עלי", מחייך אלון. "התפילות שלי כנראה נענו, כי ממש אחרי ראש השנה הודיעו לנו שתוך שבועיים אנחנו על מטוס ובערב שלפני חג הסוכות, הגענו ללונדון".

מעבר ללונדון מהסתיו הישראלי לסתיו הבריטי הוא מעבר חד. איך צלחתם אותו?

"האמת היא שאחד האתגרים הגדולים במעבר ללונדון הוא מזג האוויר", נאנח אלון.
"מזג האוויר פה הוא הגרוע בעולם. הגענו לכאן בראשון באוקטובר, ערב לפני סוכות ובשלוש אחר הצהרים כבר היה חשוך, קר וגשום. אומרים שהשמש לא שוקעת על האימפריה הבריטית, אבל הסיבה לכך היא, שהיא מעולם לא זרחה. וגיליתי שהדבר הכי קשה כאן, גם לבריטים, זה השמיים האפורים. יש מין אפור בשמיים שמסרב להפוך להיות כחול. לפעמים, כשאני רואה כתם של תכלת בשמיים אני יוצא החוצה ורק בוהה בו, לשאוב ממנו קצת שמיים".

נשמע שינוי דרסטי. היו התלבטויות האם לעבור?

"ההצעה לעבור נשמעה לנו כמו אופציה יותר טובה מהאפשרות להישאר במצב התקוע שנמשך תקופה ארוכה, של חברת כנסת בממשלת מעבר", הוא אומר. "אבל לונדון לא הייתה האפשרות הראשונה של ציפי. אני לא הייתי בלונדון קודם ולא הכרתי אותה".
הרעיון של לונדון עלה בדיוק ארבע וחצי חודשים לפני שנחתו באי הבריטי, בתאריך ,15.5.20 ותוך שבוע היה עליהם לקבל החלטה. כדי לזרז את התהליך, בנימין נתניהו ראש הממשלה באותה תקופה, התקשר לשכנע אותו. "הוא התמקד בעיקר בפן של הבילויים בלונדון. אמרתי לו: 'שמע, אני הולך לעבוד ולא לבלות'".
במעט הזמן שעמד לרשותם הם ערכו בירור מהיר.
"גילינו שיש קהילה יהודית וקהילה ישראלית גדולה שיאפשרו לנו נחיתה רכה, ואפשרויות תעסוקה לא מעטות עבורי, במידת הצורך. ציפי הבינה שהיא הגיעה לזירה משמעותית ברמה בינלאומית, אז החלטנו שאנחנו הולכים על זה".
בסופו של דבר, אלון, עורך דין בהכשרתו, לא נאלץ לעזוב את עבודתו והוא מוסיף לעבוד כסמנכ"ל פיתוח עסקי של אתר רוטר ובנוסף הוא בעליה של תוכנית ייחודית לליווי לרווקים. "המזל שלי היה שנסענו בתקופת הקורונה- אנשים כבר ידעו לעבוד מרחוק, אבל בכל זאת היו כאלה שהביעו חשש. למשל, מישהו שאל אותי בפגישת זום, איך אוכל להמשיך לעבוד ואיך אקיים פגישות. אמרתי לו: תראה, זה בעצם מה שאנחנו עושים עכשיו. באופן כללי המעבר ללונדון אפשר פניות חדשה".

מה זה אומר?

"בארץ היינו עמוסים בטירוף. היו בחירות בלתי נגמרות, והיינו בתהליך מסובך של בניית בית. כשהגענו לכאן נעשה קצת שקט, גם בראש, והייתה לי האפשרות לפתוח את תוכנית הליווי לרווקים, שהרבה זמן רציתי לפתוח".

איך היה המעבר המשפחתי?

"הרילוקיישן שעשינו, בעצם היה מרופד מכל כיוון. טופלנו בכפפות של משי עם כל המעטפת של משרד החוץ: אנשים שרצים בשבילך, קונים בשבילך ומטפלים בך- ועדיין זו הייתה חוויה קשה. לא תיארתי לעצמי כמה היא תהיה קשה ברמה המשפחתית. אמרתי לאשתי, שאני לא מבין מי שעושה רילוקיישן שהוא לא מטעם משרד החוץ. גם כך זה טירוף".

פמיניסט נסיבתי

כשהוא מנתח את הדינאמיקה המשפחתית במבט לאחור, נראה לו שדווקא בגלל שלשאר בני המשפחה לקח זמן ארוך יותר להסתגל- היה עליו להתעשת ולקחת פיקוד. "הכי קשה היה כמובן לבנות: מעין בת ה=7, אלירז בת ה=5 ונעה בת ה=3, כי בסופו של דבר השפה היא מחסום משמעותי בתהליך ההסתגלות. מעין מאוד ורבלית ואינטליגנטית, אבל כשאתה לא יודע שפה, אתה לא נשמע חכם. לא יעזור כלום", אומר אלון. "מעין ואלירז לומדות רחוק מהבית, בבית ספר נהדר. חלק גדול מצוות המורים הם ישראלים, שחלקם הפכו להיות חברים שלנו. זהו בית הספר היחיד שמלמד בעברית הרבה מהשיעורים שלו, ובגלל זה בחרנו בו. אבל הוא במרחק חצי שעה- ארבעים דקות כל צד". נעה -למרבה המזל- נמצאת בגן שנמצא במרחק הליכה מהבית. "גן מדהים של גננת ישראלית. היא חוזרת עם שירים באנגלית ובעברית. בגיל שלוש היא יודעת לפנות בעברית למי שמדבר אליה בעברית, ובאנגלית למי שפונה אליה באנגלית".

בינתיים, האנגלית של בנותיו השתפרה. "כשהן בכו לי על האנגלית שלהן, ועל זה שהן לא מסתדרות ורוצות לחזור לארץ, אמרתי להן: בעוד חצי שנה אתן תדברו באנגלית טוב יותר ממני. ובעוד שנה אתן תצחקו על האנגלית שלי היום. אני מתחיל לראות את זה קורה".

בקיצור, הסתגלתם

"לשמחתי הרבה. זה לקח לנו בערך שמונה חודשים, אבל כן. מצד שני, צריך לזכור שבערך בתקופת הזמן הזו, שהרגשנו שכבר התרגלנו, התחיל הקיץ פה. 'פייק קיץ", הוא מדגיש. "יכול להיות שנהיה קל יותר בגלל שהחורף הלך. נדע בחורף".

איך קיבלה אתכם הקהילה היהודית?

"בהתחלה הם לא הכירו את ציפי אישית, אלא את הפיגורה הפוליטית, כפי שהיא משתקפת בחדשות מהארץ. היה קצת חשש מצדם, כי לא כולם אוחזים בדעות שלה. אבל כשהכירו אותה באמת, הם קיבלו אותנו בלבביות. הם הבינו שהיא לא באה להיות פוליטיקאית אלא שגרירה, ותפקידה הוא לייצג את משרד החוץ של מדינת ישראל, לא משנה מי בממשלה. ואז היחס השתנה מאוד. אנחנו מקבלים פידבקים מאוד חיוביים. במבצע 'שומר החומות' ציפי עשתה עבודה מדהימה, היא חרכה את האולפנים. לא היה לה יום ולא לילה, ונוצרה הרבה הערכה לעבודה שהיא עושה, נגד האנטישמיות ובעד מדינת ישראל".

איך זה להיות בן הזוג של השגרירה?

"המעורבות שלי היא כמו כל בן או בת זוג של שגרירים, במידה שאני מחליט. אני בוחר את המקומות בהם המעורבות שלי יכולה לסייע, למשל כשיש הזמנה זוגית", הוא אומר. "הרבה מהדיפלומטיה נרקמת ביצירת החיבור האנושי, החברי והרבה יותר קל לעשות את זה כשמגיעים כזוג. ואז יכול להיווצר לי חיבור עם הגבר, ולציפי עם האישה. כך אנחנו מקדמים את הדיפלומטיה הישראלית, דרך דאבל דייט".
למרות שלא הוא נושא בתפקיד הרשמי, הוא רואה בתפקידו שליחות ומשתדל לפעול לטובת מדינת ישראל ככל האפשר. "אנחנו רוצים שהיחסים עם בריטניה ועם יהדות התפוצות יהיו טובים יותר משנכנסנו בתום התקופה שנהיה פה, או שלפחות נשמר את הקיים".

לאירועים של נשות השגרירים, לעומת זאת, הוא לא מתחבר. "קוקטיילים לא מעניינים אותי ואף פעם לא עניינו אותי, גם כשציפי הייתה בפוליטיקה. או שאני בא לעשות עבודה, או שלא רלוונטי בשבילי, בסוף יש לי את העבודה שלי". בלונדון הם צפויים להשלים שלוש שנות שליחות לפחות, ויתכן שיישארו גם לשנה רביעית.

תכלס, נראה שדרך החיים שלכם היא המשמעות המעשית של הפמיניזם. אתה מגדיר את עצמך פמיניסט?

"לידידיה מאיר יש הגדרה שאני אוהב: הוא אומר שהוא פמיניסט נסיבתי. זאת אומרת שנסיבות חייו הפכו אותו לפמיניסט בפועל, גם בלי שהתכוון לזה. אני חושב שאני שם", הוא אומר. "אני גאה בציפי ובפועלה. היא אדם מעורר השראה. אני מכיר הרבה אנשים שאוהבים ומעריכים את בת הזוג שלהם, אבל לא הרבה אנשים שבת הזוג שלהם היא השראה עבורם. אני זכיתי. אני מסתכל עליה וחושב, איך אני יכול להפוך את החיים שלי לבעלי יותר משמעות ועשייה".

הרגשתי איתה הכי בבית

גיסו, אחיה של ציפי, הוא שהכיר ביניהם. שניהם כבר היו למודי אכזבות ואינסוף דייטים, היא- קצת יותר, הוא מעט פחות (אבל עם ניסיון של מספר קשרים ארוכים).

"כששמעתי מי היא לא רציתי לצאת איתה. ואחיה, כמו שדכן טוב, שיקר לי. הוא מכר לי אותה כטיילנית, ואותי הוא מכר כמוזיקאי. פחות רציתי לצאת עם חברת כנסת והיא פחות רצתה לצאת עם עורך דין", הוא מספר. "אז הוא אמר לנו מה שרצינו לשמוע.
לפרוטוקול, אשתי לא מטיילת. היא יודעת לרדת כמה מטרים מהאוטו פורשת שמיכה ועושה פיקניק.
לטיולים המשפחתיים של המשפחה שלה אני קורא שוטטות, לא טיול. הם מסתובבים באותם חמישה מטרים ואוכלים שניצלים של חמותי", הוא אומר בחיוך.
את הדייט הראשון הם קבעו בטיילת בתל אביב. "זה היה הערב הכי גשום בשנה, אפילו בעשור. היא איחרה לי בשעה וחצי. לזכותה יאמר, שהיא התקשרה להודיע שהיא מאחרת, ומכאן נחלקות הגרסאות", הוא אומר. "יש את הגרסה של ציפי ויש את גרסת האמת. היא התקשרה להגיד לי שהיא מתעכבת בירושלים בענייני עבודה, ואני, שלא יצאתי לפני כן עם חברת כנסת, אמרתי לעצמי: אם היא מתעכבת היא כנראה יושבת עם ביבי עכשיו במטבחון שלו ויחד הם מונעים את המלחמה הבאה. ואני פטריוט, מה, אני לא אחכה? אז חיכיתי".
רק לאחר האירוסין ציפי סיפרה לו את סיבת האיחור: "היא עצרה לקנות לכבודי שמלה. זה נשמע חמוד, אבל היה, כאמור, יום גשום מאוד. היא הגיעה רכוסה במעיל, פתחה אותו לרגע, סגרה, ושאלה אותי איך השמלה. אחר כך אמרתי שאני זוכר כחול והיא תיקנה אותי: אדום".
למרות האיחור, הפגישה הייתה טובה מאוד. "בפגישה השנייה ציפי החליטה שאני בעלה, וסימסה את זה לחברה שלה. אני לא ידעתי מזה". חודש וחצי לאחר הדייט הראשון, כשהיא כבר בת 34 והוא בן כמעט 32 הם התארסו. "מכל מערכות היחסים שהיו לי, אף פעם לא הרגשתי בבית יותר מאשר איתה", הוא מסביר את המהלך המהיר. "הבנתי שנגמר החיפוש".

היתה לכם סדרת הרצאות מאוד מוצלחת לרווקים. מאיפה הרעיון?

"זה התחיל במקרה. כשנה לאחר שהתחתנו, קרוב משפחה שלנו שהיה בזוגיות, התלבט לגביה. אנחנו ראינו שהזוגיות מדהימה והוא בלופים הרגילים, ואמרנו לו את זה. והוא אמר: מה אתם מבינים, אתם נשואים. ואז זה הכה בי: עברתי הרבה שנות רווקות, ועכשיו כשאני נשוי אף אחד לא מקשיב לי? אז החלטתי שאני כותב את התובנות. כשזה כתוב, לא משנה מי כתב. בלילה כתבתי ארבעה דפים, ושלחתי אותם לו ולעוד אנשים".

ספר ב= 25 שעות

לאחר שבוע חוטובלי קיבלה פנייה, בקשה להעביר הרצאות על רווקות, ועל נישואין לאחר שנים של רווקות. "ציפי אמרה שאין לה הרבה תובנות בנושא, אבל לי יש. ואז הכנו הרצאה זוגית חד פעמית והעברנו אותה בדירה פרטית בגבעת שמואל".
הסדנה הייתה מלאה עד אפס מקום, ואחר כך התחילו להגיע בקשות לסדנאות נוספות. "באותה תקופה לא היו לנו דייטים, לא היה יוצא לנו לראות אחד את השנייה בכלל, חוץ מאשר בהרצאות, מול האנשים. ואמרנו שצריך להעביר הרצאה בפעם בחודש כדי לשמר את זה". ההרצאות נמשכו ארבע שנים. "כשכבר לא יכולנו להמשיך, חשבתי שאם אוציא ספר הוא יחליף את ההרצאות. אבל כשהספר יצא הוא הפך לרב מכר והביקוש להרצאות דווקא עלה".
הספר נכתב במהירות. "לקח לי בדיוק 25 שעות לכתוב את הטיוטה הראשונה. כתבתי אותו רק תוך כדי הנסיעות לעבודה ברכבת, הלוך וחזור. חצי שעה כל צד, במשך חודש, 25 ימי עבודה", הוא מפתיע. "ביום שסיימתי לכתוב את הטיוטה הראשונה, אני מקבל הודעה מהבחור שלו כתבתי את ארבעת העמודים: בזכותך קניתי היום טבעת. מסתבר שהוא ניילן את העמודים, שם אותם ליד במגירה ליד המיטה, והיה קורא את התובנות פעם בשבוע. עד שיישם אותן והתחתן".
ההרצאות, ולאחר מכן הספר, נטעו את היסודות לעשיה של אלון בהמשך. במקביל לעבודתו, הוא התחיל לאחרונה להעביר סדנה פרטנית למחפשי זוגיות. "קיבלתי פניות רבות בפרטי, והעומס לא אפשר ליווי וסיוע באופן מסודר", הוא מסביר. "ראיתי שאני לא מצליח לחזור לאנשים, אז יצרתי מודל עסקי של תוכנית ליווי פרטנית". תוכנית הליווי כוללת קבלת חומר מוקלט, ולאחר מכן ליווי אישי לתרגילים והתייעצות. "עברתי אצל מטפלים ומאמנים רבים ולפעמים בטיפול אתה לא יודע איפה אתה עומד מבחינת התהליך וכמה זמן הוא עוד ימשך. מטפלים עושים לפעמים עבודה מעמיקה, אבל לעיתים קרובות לא מכירים את התהליך הספציפי למציאת זוגיות, את ציוני הדרך, או את הדרך להגיד לאדם שמולם: 'כאן אתה תקוע, יש לפניך עוד את התחנות האלו והאלו'.

אני רואה איך הסדר של הדברים כבר נותן לאנשים רוגע".
התוכנית שלו, בשונה מתוכניות אחרות, ממוקדת. "אנשים לומדים קודם כל על התהליך, הם יודעים מה עומד לפניהם, מה היעדים ואיפה הם נתקעים. ובמקומות שהם נתקעים הם פונים אלי. וכך התהליך מתקצר". הוא מספר על בחור שיצא עם 170 בחורות, ולא הצליח לעבור דייט שני במשך ארבע שנים. לאחר ליווי של מספר שבועות בתוכנית הכיר מישהי והם החליטו להתארס. בחודש האחרון, הוא מספר, ותוך ארבעה חודשים מפתיחת התוכנית, הוא קיבל שתי הזמנות לחתונה ועוד תמונה של טבעת.

אנטישמיות חסרת תקדים

כשאני שואלת אותו על לונדון בתקופת הקורונה, הוא מספר על סגרים קשים מאוד. "גם פה הונהגה חלוקה לאזורים על פי רמות תחלואה, בדומה לתוכנית הרמזור, והגענו פה לרמה ארבע מתוך חמש. הכל היה סגור, לונדון הייתה עיר רפאים, הרחובות היו ריקים. לא היה אדם אחד ברחוב. גם הבנות התחרפנו, אני חושב שהן צפו בכל נטפליקס וגם בחצי מיוטיוב". עם זאת, הוא אומר, בשום שלב אנשים לא הלכו עם מסיכות ברחוב, וזה היה קל יותר מאשר בארץ. "נכון להיום, ואולי זה עוד ישתנה, בוריס ג'ונסון יצא בהחלטה שמתייחסים לקורונה כמו לשפעת. כרגע, חוץ מאנשים שנכנסים למדינה, אין שום התייחסות לקורונה".

בתקופה הראשונה כשרק מדינת ישראל חיסנה במסות, משרד החוץ דיווח שהם מטיסים דיפלומטים ישראלים מכל העולם לישראל כדי לקבל חיסון. כך היה גם אצלכם בשגרירות?

"כן. זה היה מבצע מטורף של השגרירות, שאשתי וקצין המנהלה ניצחו עליו.
היה צריך להטיס את כל אנשי השגרירות ובני זוגם פעמיים, הלוך וחזור. כיוון שרובנו כאן עם ילדים קטנים, ולא נוסעים עם הילדים שלא קיבלו חיסון, הטיסות של בני הזוג התפצלו. ציפי נסעה לשלושה ימים וחזרה, אחר כך אני נסעתי לשלושה ימים וחזרתי, ושלושה שבועות לאחר מכן- שוב". גם תנאי המסע לא היו סימפטיים. "כשהיינו מגיעים למלון, היינו כלואים בחדרים קטנים במשך שלושה ימים, עם ירידה אחת ללובי, להתחסן ולחזור".

מה היה קצב החיסונים באנגליה באותה תקופה?

"כשאנחנו יצאנו להתחסן, באנגליה התחילו רק לחסן את בני השמונים ומעלה. יש כאן הרבה מאוד אנשים מעל גיל שמונים, ולפחות שליש מהם לא רשומים בשום מקום. לקח חודשים לאתר אותם. בשגרירות התעקשו להתחסן בישראל, כי אם היו מחכים שהבריטים יגיעו לחסן את בני הארבעים, יכול להיות שכל השגרירות הייתה מושבתת. לכן היה את הטרטור לארץ".

מה מצב האנטישמיות בבריטניה?

"הממשלה הבריטית היום היא אולי הממשלה הידידותית ביותר שהייתה לישראל אי פעם", הוא אומר. "אבל המצב ברחובות הוא הגרוע שהיה אי פעם. אומרים לי בריטים שחיים כאן, שהאנטישמיות חסרת תקדים, הגרועה שהם חוו. ואני לא רואה שזה הולך להשתפר".
הקהילה היהודית, הוא מספר, יצאה במיזם התנדבותי להכשרת מאבטחים ברמה גבוהה להגנה על מוסדות ואנשי ציבור, שמתקיים בעזרת תרומות הקהילה ונתמך גם על ידי ממשלת בריטניה.

נתקלת באופן אישי בגילויי אנטישמיות?

"כן. הייתה הפגנה ענקית מול השגרירות של מאה אלף איש עם דגלי פלסטין. כשנסעתי הביתה מצאתי את עצמי מלווה בשיירה ענקית שאין לי שם טוב יותר בשבילם מתומכי דאעש, צעירים משולהבים שצעקו 'מוות ליהודים' ודיברו על פגיעה בבנות. עמדתי בפקק, צמוד לטנדר שקורא לאונס ולרצח".

בטוח להסתובב עם כיפה?

"אני מסתובב עם כיפה בכל מקום. אני לא מסתובב עם דגל, לא מחפש לעשות פרובוקציות, אבל כן מסתובב עם כיפה ואמשיך להסתובב עם כיפה. אני רוצה לראות איך יגיבו כאן באנגליה על תקיפת בעלה של שגרירת ישראל ביום שאחרי".

צחוקים עם המלכה

לפני שבועות ספורים הם הוזמנו לביקור אצל המלכה להגשת כתב אמנה. מדובר בהליך שכל שגריר או שגרירה צריכים לעשות עם בני זוגם בתחילת הכהונה. במקרה שלהם, עקב הקורונה, טקס הגשת כתב האמנה התעכב במספר חודשים.

ספר על המפגש עם המלכה.

"ציפי התרגשה לקראת הביקור. הכובעים הם אישיו, נשים חובשות למפגש עם המלכה כובעים לא הגיוניים. ראיתי למשל מישהי שחבשה כובע שבנוי מכובעים, ממש מגדל של כובעים", הוא אומר. "ציפי חיפשה בכל לונדון כובע שגם יכבד את המעמד, וגם שלא תרגיש איתו יותר מדי בפורים". לקראת הפגישה, בני הזוג הכינו גם את הילדות והביאו צלמים פרטיים משלהם.

"בדרך כלל 'אובר' פאר משעשע אותי לא הפעם", הוא מודה. "כשעלינו על הכרכרה והתחלנו לנסוע, הייתה נקודה שהיינו מוקפים באופנועים מכל הכיוונים ומכוניות וסוסים ומאבטחים, ועברנו ברחובות סואנים. קלטתי שכל אדם שנמצא ברחוב מוציא טלפון ומצלם אותנו. ואז אמרתי לציפי: 'תקשיבי, צריך ללמוד מהמלכה, העם מבקש'. אז הוצאנו את הראשים והתחלנו לנפנף נפנוף מלכותי, כמו המלכה", הוא מחייך. וכולם נופפו לנו בחזרה. ואז הבנתי את הכוח של המלוכה. אנחנו נוסעים בסמל שלטון, ואנחנו מקבלים כבוד מלכים בשם מדינת ישראל. אלו שנופפו לא ידעו מאיזה מדינה אנחנו, אבל הם ידעו שמי שבפנים קיבל את הכוח של המלכה, ולכן הוא ראוי לכבוד. זאת הייתה חוויה חזקה".
מהמפגש עצמו הוא קצת חשש. "פחדתי להגיד משהו לא מתאים, אני פחות יודע להיות פוליטקלי קורקט מאשתי, אני יותר בצד של ההומור, ולא חשבתי שזה יכול לעבור שם", הוא אומר. "הפתיעה אותי השיחה הקולחת שציפי ניהלה עם המלכה, ממש הריצה צחוקים. בהתחלה, המלכה שאלה מתי הגענו, וציפי אמרה לה, באוקטובר. אז המלכה ענתה לה: אז כבר הייתם רגילים לא לראות אנשים ככה, התחילה עם בדיחה קטנה, וזה היה נחמד". בהמשך השיחה קלחה.
"החלטתי שבגלל שאני לא השגריר מותר לי לחרוג מכללי הפרוטוקול, אז שאלתי אם אפשר לבקש ממנה עצה אחת לחיים, מניסיונה הרב. היא הייתה קצת מופתעת, ואמרה: זאת שאלה לא פשוטה, עצה אחת. אחרי שהיא חשבה היא אמרה שאין דבר חשוב בחיים מאשר להשקיע במערכות יחסים אנושיות".

המלכה מחליטה מתי לסיים את הפגישה, הוא אומר, ויש לכך אות קבוע. "הזהירו אותנו מראש, שכאשר המלכה שואלת איך הייתה הנסיעה בכרכרה, צריך לסיים את הפגישה. כשהיא שאלה, עניתי לה: 'הוד מעלתך, למדנו ממך, ונופפנו לאנשים', והיא צחקה", הוא מספר. "ולסיום ביקשתי ממנה בקשה אחרונה. אמרתי לה שבעם היהודי 
נהוג לברך אם רואים מלך או מלכה, ושאלתי אותה אם אפשר לברך, ואחרי זה אני אתרגם, ואחרי זה נצא. והיא הסכימה. בירכתי בעברית, ואז תרגמתי את הברכה. היא מאוד התרגשה, וגם הצוות שלה התרגש. גם את זה זכינו לעשות. מאוד טלטל אותנו הביקור הזה".

מה אתה לוקח מהמפגש?

"את התובנה שכולנו בני אדם. גם מלכת אנגליה. ובנוסף, אני רואה שגם האנשים המנוסים ביותר, בעמדות הגבוהות ביותר, כשהם צריכים לסכם את הדברים החשובים ביותר, יגידו אמירות פשוטות, לא מתחכמות, דברים שאנחנו כבר יודעים ולא צריך לחיות מאה שנה בשביל להבין אותם, אלא שלפעמים, בעשורים הראשונים לחיים, אנחנו שוכחים".

עדיין לא מנויה לנשים? כל הכתבות הכי מרתקות ומעניינות לנשים כמוך מחכות לך בגיליון

אהבת את הכתבה? סמני לנו!

כבר שיתפת את הכתבה עם החברות?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך >

לוחמת

עם סדר יום שכולל טיפול בבן זוגה הפגוע מוחית וגידול בנם המשותף לצד קריירה עיתונאית משגשגת, ללינוי בר גפן יש כוחות להסתער גם על היעד הבא. את האנרגיות הבלתי נילאות שלה לתיקון העולם היא מתעלת לתיקון ושיפור המציאות של חולים במחלות כרוניות ובני משפחותיהם

לכתבה המלאה »
ראשונה בתור(ה)

כבר שנים נשאלת השאלה מדוע במוסדות ציבוריים אין מקבילה נשית לתפקיד הרב, כשעולם התורה התברך בנשים למדניות בעלות עומק וראיה הלכתית רחבה. באוניברסיטת בר אילן הקשיבו לקולות העולים מהשטח ובחרו ברבנית דבורה עברון לכהן לצדו של רב הקמפוס

לכתבה המלאה »

עדיין לא יצא לך להכיר אותנו?
השאירי פרטים ותקבלי מאיתנו גיליון דיגיטלי במתנה!