להיות אסתר

במהלך המגילה, היא הופכת מנערה צעירה לאישה חזקה שבוחרת לייצג את עמה. וכמו אז כך בימים אלו, עם ישראל שואב השראה מאסתר, האישה שהעמידה בראש סדר העדיפויות את שליחותה הלאומית.

שגרת היום שלי מלאה במשימות, ברשימות ובהספקים, אבל הלב – הלב עם אסתר.
אני הולכת איתה עמוק עמוק כבר שישים יום, מתחילת אדר א'. אסתר שהייתה נערה בודדה ויתומה, הרבה לפני שהפכה להיות אסתר המלכה. המציאות הקשה שנכפתה עליה, החיים החדשים בתרבות זרה וההתמודדות היום־יומית, שהופכת לאט־לאט להשלמה עם המצב החדש שאליו נקלעה. הנקודה הזאת, נקודת המהפך בתודעה של אסתר ומשם המהפך בסיפור המגילה כולו, מגיעה מתובנה ומתודעה עמוקה של אסתר. אני מנסה להתחקות אחרי הלך רוחה של אסתר לאורך המגילה. מהילדות והיתמות, ההתבגרות בבית מרדכי והלקיחה לארמון. ומהרגע שהיא בארמון – היא מתמודדת לבד. מרדכי משתדל להיות זמין ונגיש עד כמה שהוא יכול, אבל אסתר נאלצת לקבל החלטות, לבחור את הוויתורים ואת העקרונות המנחים אותה – לגמרי לבד. מה מנחה את תהליך קבלת ההחלטות של אסתר הנערה? מה גורם לה לסכן את חייה ולקבל על עצמה את התפקיד שמעולם לא ביקשה לעצמה? מה גורם לה להטעין את תפקיד המלכה במשמעות ובייצוג של עם ישראל כשהיא יכלה פשוט להשאר מלכה אנונימית של פרס? הגמרא במסכת מגילה קושרת את אסתר עם השושלת שממנה הגיעה:

" אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו בִּשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל זָכְתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה שָׁאוּל וּבִשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיָה בּוֹ בְּשָׁאוּל זָכָה וְיָצָאת מִמֶּנּוּ אֶסְתֵּר" (מגילה י"ג, ע"ב).

ממש כמו בבושקה, נושאת בתוכה אסתר את האבות והאמהות מהדורות שקדמו לה. היא שואבת מכוחם ומדמותם, ולפי הגמרא – היא נושאת תכונה משותפת משמעותית שעוזרת לה ברגעי משבר. איזו צניעות הייתה באסתר? מהמתואר בגמרא, אין הכוונה לצניעות בלבוש או בגוף, אלא צניעות כמידה וכמעלה. נתחיל מרחל – רחל אמנו, הצניעות שהייתה בה הובילה אותה למסור את הסימנים ללאה אחותה. רחל פחדה שלאה תתבייש בליל כלולתיה אם יעקב יגלה שהיא אשתו. מתוך כך גברה הרחמנות והחשיבה על אחותה על כאב הלב והקנאה. בזכות הוויתור של רחל, היא זכתה ומהשושלת שלה נולד שאול. גם שאול נושא בתוכו את אותה תכונה. זח”ל רואים כיצד מתבטאת בו המעלה המיוחדת שירש מרחל בכך שכאשר מושח אותו שמואל למלך, הוא לא מגלה לאיש דבר. גם לאחר שהוא מקבל נבואה, חוזר לביתו והמשפחה שואלת אותו מה אמר שמואל – הוא לא משתף אותם בעובדה שהוא נמשח למלך. בזכות תכונה זו, זכה שאול ובין צאצאיו נמנית אסתר.

ואיך מתבטאת מעלת הצניעות באסתר? מה במעשיה ובדרך התנהלותה מעיד עליה שהיא מהשושלת המפוארת של רחל אמנו ושאול המלך? אני רוצה לקשור חוט בין מעשיה של רחל למעשיו של שאול ולמעשיה של אסתר: המכנה המשותף בין שלושתם, ובעיניי זו כוונת הגמרא בתיאור  צניעותם, הוא בחשיבה שלהם על עם ישראל, על הקב”ה, לפני שלקחו בחשבון את הצרכים והרצונות האישיים שלהם.

רחל מתחשבת באחותה יותר מאשר ברצונות שלה עצמה. היא מבינה שיש כאן תוכנית אלוקית רחבה יותר מהחיים האישיים ומהאהבה שלה, ומוכנה לדחות את הרגשות ואת החיים שלה אף על פי שלא ברור לה לאן זה יתפתח. שאול מבין ששמואל הנביא מושח אותו למלך ושיש לו תפקיד, אבל מחכה בסבלנות שהארועים יתפתחו בקצב ובזמן הנכון לעם ישראל. הוא לא רץ לשתף את המשפחה בשינוי האישי המשמעותי בחיים שלו, אלא ממתין שהדברים יתגלו בקצב שלהם, על פי ה’, לפי הצורך של עם ישראל.

במגילה, אסתר הנערה הופכת לנגד עינינו מאדם פרטי לאישה המבינה את היכולת שלה להשפיע מכוח התפקיד שאליו נקלעה. מנערה שצריכה להתמודד ברמה האישית עם שמנים ושמלות ונערות, היא הופכת לאישה שבוחרת לייצג את עמה. הצניעות שמתגלה לאורך הדורות, כפי שמבטאת הגמרא במסכת מגילה, היא היכולת לשים את השיקולים האישיים בצד, לשלם מחירים לא פשוטים בחיים הפרטים, מתוך הבנה ומחשבה שלתוך הפרטי נכנס הלאומי. שגם הבחירות הכי אישיות שלי, לכאורה, נובעות מהבנה עמוקה שעם ישראל הוא חלק ממערך השיקולים. שאני מנכיחה את הקב”ה וסומכת עליו בהכי פרטי ויום־יומי שלי, ובהכי רחב ולאומי. הגמרא מתארת את התכונה הזאת כצניעות – היכולת לוותר על הפרטי מתוך רצון להכניס את הקב”ה ואת עם ישראל למערכת השיקולים הכי אישית.

בימים כאלה, כשאני מקבלת השראה מהכוחות המתגלים ברבדים הלאומיים, כשהלאומי שואב

השראה מהכוחות המתגלים באנשים פרטיים, אסתר נמצאת אצלי עמוק־עמוק בלב.